ההנחיות האתיות החדשות ל־AI בקליניקה: מה הן אומרות, ומה לעשות מחר בבוקר

הרבה מטפלים כבר משתמשים ב־AI, לפעמים בלי לשים לב: ניסוח מייל, סידור מחשבות אחרי יום עמוס, רעיון לתרגיל. השאלה היא לא אם, אלא איך עושים את זה בלי לפגוע במטופלים ובאמון שלהם.

ב־23 במרץ 2026 פרסמה ועדת המשנה לאתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מסמך קצר בשם ״עקרונות וכללי אתיקה לשימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודת הפסיכולוג – קווים מנחים״. הוא נכתב לפסיכולוגים, אבל העקרונות שלו נכונים לכל מי שעובד/ת עם מידע קליני: עובדים סוציאליים, פסיכותרפיסטים, מטפלים באמנויות ומטפלי CBT.

הנה הסעיפים, אחד אחד, ומה כל אחד אומר לעבודה היומיומית.

1. האחריות נשארת אצלך

הנקודה הראשונה היא גם הבסיס לכל השאר: AI הוא כלי עזר, תמיד. לא שותף לטיפול ולא מחליף שיקול דעת. אם טיוטה של סיכום נכנסה לתיק עם טעות, הטעות שלך, לא של הכלי.

בפועל: כל מה שה־AI כותב הוא טיוטה עד שקראת, תיקנת ואישרת.

2. להכיר את הכלי לפני שסומכים עליו

ההנחיות מבקשות להבין איך הכלי עובד ומה המגבלות שלו. שני סיכונים מוזכרים במפורש: ״הזיות״, כלומר פרטים שהכלי ממציא בביטחון מלא, והטיות, כולל הטיות כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה המגוונת בישראל.

עוד שתי בקשות חשובות: לתעד את תהליך קבלת ההחלטות כך שיראה שיקול דעת עצמאי, ולהעדיף כלים שמפרסמים מידע ברור על אופן הפעולה שלהם, על הבדיקות שעברו, על הפרטיות ועל האבטחה. וגם להמשיך ללמוד, כי התחום משתנה מהר.

בפועל: אם ספק לא יודע להסביר לך במשפט ברור איפה המידע מעובד, מה נשמר ומה לא, זה כבר תשובה.

3. סודיות: כאן הקו הכי ברור

זה הסעיף הכי חד במסמך. אסור להכניס מידע על מטופלים לכלי AI מסחריים שפתוחים לציבור, כמו צ׳אטבוטים כלליים. גם לא אחרי שמשנים את השם או מורידים פרטים מזהים, כי הכלים האלה יכולים לחבר פיסות מידע ולזהות בכל זאת.

עבודה עם מידע קליני מותרת רק במערכות ייעודיות ומאובטחות, או במערכות של ארגון שמתירות במפורש מידע רפואי רגיש. ועוד דבר חשוב: החובה לבדוק שהמערכת עומדת בחוק הגנת הפרטיות ובכללי הרשומות מוטלת על המטפל/ת, לא על הספק.

בפועל: ״רק אדביק את הפסקה בצ׳אט ואבקש שיסדר״ זה בדיוק מה שההנחיות אוסרות, גם בלי שם.

4. הסכמה מדעת, בכתב ומראש

אם משתמשים ב־AI בעבודה עם מטופל/ת, צריך הסכמה מדעת. ההנחיות מפרטות מה היא כוללת:

1. מתי: מראש, כחלק מהחוזה הטיפולי, לא באמצע הדרך.
2. איך: בשפה פשוטה. מה מטרות השימוש, איך בדיוק משתמשים, מה המגבלות, איך שומרים על הסודיות, מה הסיכונים ומה החלופות.
3. באיזו צורה: בכתב, מרצון ובלי לחץ.
4. ממי: מכל המטופלים. אצל קטינים, מההורים או מהאפוטרופוס, ומומלץ לשתף גם את הקטין/ה עצמו/ה.

ומה אם המטופל/ת לא מסכים/ה? טובת המטופל/ת ורצונו/ה קודמים. עובדים בלי AI, ואם אין אפשרות כזו, מפנים למטפל/ת אחר/ת.

בפועל: כדאי שתהיה לך פסקה מוכנה בהסכם הטיפול, ומסמך הסכמה נפרד שאפשר לעבור עליו יחד בפגישה הראשונה.

5. לשאול את המטופלים על ה־AI שלהם

סעיף שקל לפספס: ההנחיות מבקשות לשים לב לשימוש של המטופלים עצמם בצ׳אטבוטים ובאפליקציות. הרבה אנשים כבר ״מדברים״ עם צ׳אטבוט בין הפגישות, וזה יכול להשפיע על הטיפול, לטוב או לרע.

ואם את/ה ממליץ/ה למטופל/ת על כלי, לבדוק אותו קודם, ולעקוב יחד אחרי השימוש בו.

בפועל: שאלה פשוטה בפגישת ההיכרות, ״את/ה משתמש/ת בצ׳אטבוטים או באפליקציות כשקשה?״, פותחת שיחה חשובה.

6. מתעדים בתיק

כשמשתמשים ב־AI בעבודה עם מטופל/ת, בתוך הפגישה או בין הפגישות, מתעדים את זה ברשומה הקלינית.

בפועל: שורה קצרה מספיקה, למשל שהסיכום נוסח בעזרת כלי AI ונבדק ואושר על ידך.

7–8. מחקר וחוות דעת לבית משפט

בשני תחומים ההנחיות מחמירות. במחקר נדרשת שקיפות מתודולוגית מלאה לגבי השימוש ב־AI. בפסיכולוגיה משפטית נדרש פיקוח מוגבר, וצריך לציין בחוות הדעת שנעשה שימוש ב־AI.

9. למי שמפתח/ת כלים

הסעיף האחרון פונה למטפלים שמפתחים כלי AI או נותנים להם את שמם. מי שעושה את זה אחראי/ת לאיכות הכלי, לאופן איסוף המידע, לפרטיות ולמניעת תוכן מזיק. הכלי צריך לרוץ בסביבה בטוחה, לעבור בדיקות לפני שהוא יוצא, ולשרת מטרה מקצועית ולא קידום עצמי.

גם אם את/ה לא מפתח/ת, הסעיף הזה הוא רשימת שאלות טובה לספק: מי עומד מאחורי הכלי? איך הוא נבדק? מה קורה עם המידע?

השורה התחתונה של הוועדה

המסמך נגמר בשני משפטים שכדאי לזכור. הראשון: כשהכללים של ספק הכלי מתנגשים עם האתיקה המקצועית, האתיקה גוברת. השני: אסור שהטכנולוגיה תפגע בקשר האנושי או תחליף אותו. ובכל זאת, הוועדה לא אומרת ״לא״. היא מעודדת שימוש אחראי ומושכל.

צ׳קליסט קצר לפני שמשתמשים ב־AI עם מידע של מטופל/ת

1. הכלי ייעודי ומאובטח, לא צ׳אטבוט ציבורי, ובדקתי איפה המידע מעובד ומה נשמר.
2. יש הסכמה מדעת בכתב, מראש, ומי שלא מסכים/ה מקבל/ת חלופה.
3. אני קורא/ת ומתקן/ת כל תוצר לפני שהוא נכנס לתיק.
4. השימוש מתועד ברשומה.
5. שאלתי את המטופל/ת על השימוש שלו/ה ב־AI.